23/03/2026
הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחׇדְשֵׁי הַשָּׁנָה
במסגרת דיון על קידוש החודש, הרמב"ם כותב על “בית דין שנסמך בארץ ישראל” דווקא בתקופה שבה היישוב בארץ מדולדל, תחת שלטון זר. הוא עצמו נאלץ לרדת למצרים. הישיבה, בראשותו של הגאון אליהו בן שלמה, גולה מירושלים "*לצור שבלבנון**. האם כשהישיבה פעלה שם היא חדלה להיות “ישיבת ארץ הצבי”? האם הגבול המדיני של אותה תקופה שינה משהו מהזיקה, מהסמכות, מהקדושה? ברור שלא.
"מסתבר, איפוא, כי הרמב"ם מתייחס אל בית הדין הנמצא בפועל בארץ ישראל, אשר רק קידושם והחלטתם, גם כאשר כבר נוהג החשבון, הוא הקובע, ולא החשבון, ורק עליהם מוטל לומר כי קביעתם תקיפה אפילו מוטעין הם."
המציאות הרוחנית והלאומית אינה מוכתבת על ידי חולשה זמנית או שלטון זר. היא מוכתבת על ידי אחריות, ריבונות, וסמכות שנלקחת בפועל. העולם מכיר בעובדות אחרי שהן מתקיימות לאורך זמן. כך היה בהיסטוריה, וכך יהיה גם בעתיד.
מאמרו המקורי של יהודה עציון https://tinyurl.com/4b32cppc
שבת שלום 🌸
עורי צפון – התנועה להתיישבות בדרום הלבנון ע"ש ישראל סוקול הי"ד
