23/03/2026
אז מה היה לנו בשבת באביבים?
-התחלנו עם ברכת האילנות, שרק התחילו ללבלב על רקע הנוף עוצר הנשימה. במהלך השבת ראינו שוב, בעיניים, עד כמה המצב הנוכחי לא יכול להימשך. מארון א־ראס, מרחק של כ־300 מטר בלבד מבתי היישוב, שולטת בתצפית מלאה על אביבים. החלק שצופה על המושב, כולל טיילת איראן המפורסמת, הרוס לחלוטין. אך אם מעיינים בתצ"א רואים כי החלק האחורי כמעט ולא נפגע.
שמענו מהתושבים על הזיכרון החי של הפיגוע באביבים, ומתוך כל זה על התחושה הברורה – אין לנו ארץ אחרת. ראינו את היקב שספג פגיעה ישירה ומשתקם אף על פי כן ולמרות הכול. פגשנו אהבה עמוקה למקום, לחיילים, ולצידה חוסר אמון ביכולת הדרג המדיני להביא ביטחון אמיתי.
דורות של ילדים גדלים כאן תחת איום מתמיד. מקלטים פזורים בכל פינה, וזמן ההתראה כמעט אפסי – לא פעם הבום מגיע יחד עם, אם לא לפני, האזעקה. על ההבנה שגם אחרי מבצע "חיצי צפון" עדיין יש איום משמעותי על הצפון.
לאורך השבת, שמענו גם שמענו את פעילות חיילינו ואנו מאחלים להם הצלחה – בכיבוש, בהתיישבות, ובניצחון!
